הראל ויזל - מנכ״ל החלומות של כל ארגון

בין מחאת העצמאים להופעה הבלתי נשכחת בערוץ 2, הצליח מנכ״ל קבוצת פוקס לשבות את לבבות העם - כל הדרך אל הדיבידנד.

תיעלבו ממנו או שתאהבו אותו, את שלו הוא עשה. // הראל ויזל

באותו ערב בלתי נשכח של הראיון בערוץ 12, פשוט צחקתי.

מנכ״ל התאגיד הענק, מגן על אותם העצמאים הקטנים ואומר שזה לא הגיוני שהעסקים הקטנים ייפלו בגלל מדיניות הממשלה במלחמה בקורונה.

בשביל בעלי העסקים הקטנים, היה מדובר במשיח.

בכל אופן, לא כל יום מישהו ליטרלי צורח את האג׳נדה שלך בפריים טיים.

ועדיין, זה היה הכל חוץ מאותנטי.

מיד לאחר מכן, כחלק מדרישות ויזל את מדינת ישראל, איים שלא יפתח את סניפיו (ולא יחזיר את עובדיו מחל״ת AKA המדינה תמשיך לשלם להם אבטלה) במידה והמדינה לא תבטל את הפטור ממע״מ על הזמנות מחו״ל (מתחרה ישיר לטרמינל X שבבעלות קבוצתו) ובנוסף דרש מענק של כ-6 מיליארד שקל.

להגיד את האמת?

מוריד בפניו את הכובע, כך פועל מנכ״ל שדואג לעובדים שלו ולחברה שלו.

מהלך עסקי יוצא מן הכלל.

אם נחזור לשלב בו צחקתי, אסביר לכם כי הסיבה היתה אותם העצמאים והממשלה.

במדינה בה הכלכלה מנוהלת ע״י מונופלים וועדי עובדים שולטים במשק, נוצר מצב בו מנכ״ל חברה יכול לאיים בהשבתת המשק ולסחוט 6 מיליארד שקל מכספי מיסים.

במחשבה עסקית - כל מנכ״ל היה חייב לפעול כמו ויזל.

נכון, כאזרח כל המהלך הזה הרגיז אותי עד לרמה בה יצא לי עשן מהאוזניים, אבל הבנתי שהכעס שלי אמור לפנות אל הממשלה והמדיניות הכלכלית הכושלת שלה ולא אל ויזל.

אבל זה לדיון אחר.

אסגור את דבריי בתקווה שבעוד חודש נקרא שוב את הכתבה וכל הדבר הקרוי ״קורונה״ יהיה מאחורינו.